פרויקטים הנוצרו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
המלחמה הזאת תפסה את כולנו לא מוכנים. חודש ראשון הייתי, כמו כולם בשוק טוטאלי (חלק ממני עדיין מתקשה להאמין למציאות).
אחרי זה לקחתי את המצלמה ואת עצמי בידיים וחזרתי ליצור.
ההלם של ה-7 באוקטובר היכה חזק בכולנו.
המחשבה שיש ילדים, נערות וקשישים שנחטפו ע"י ארגון טרור רצחני, קשה ולא נותנת מנוח.
הסרטים הצהובים התחילו להופיע בכל מקום ואני רציתי ליצור משהו שיעלה מודעות, שיעזור להביע את התחושות שסובבו אותנו דרך תמונה אחת חזקה.
את הפרויקט הזה צילמתי לפני שנודע שענבר הימן ז"ל נרצחה בשבי בעזה.
בשיתוף פעולה עם אחז המרצים של ענבר, קובי גופר, מויצו בחיפה, רצינו ליצור משהו בסגנון של הגרפיטי שלה (שאותם הייתה חותמת בשם Pink), אבל מתחום הצילום.
Free Pink,
יהי זכרה ברוך.
נצנוצי תקווה, הסתגלות לשגרה לצד המלחמה, התחזקות נפשית, זיכרונות של ארץ ישראל הישנה והטובה, רגשות אחווה ואחדות גורל, גדלים בכל מקום.
כמו שאומרים - מה שלא הורג, מחשל.
הצילומים האלה מגיעים מתוך רגשות פרטיים וקולקטיביים של תקווה מהולה בכאב, אבל עם רצון להזקף ולהישיר מבט לעתיד.
